גניקומסטיה

חוסר איזון הורמונלי, שלרוב מקושר לבעיות בריאות האופייניות לנשים, עלול לגרום לאי נוחות משמעותית גם אצל גברים. אחת ההפרעות השכיחות ביותר שמהן עלולים גברים לסבול כתוצאה מחוסר איזון אנדוקריני היא גינקומסטיה – גדילה לא תקינה של השדיים אצל גברים. התופעה יכולה להופיע בכל גיל, ובמקרים מסוימים הפתרון היעיל היחיד הוא ניתוח גינקומסטיה.

מהי גינקומסטיה

גינקומסטיה אצל גברים יכולה להופיע כבר בלידה, אך ברוב המקרים היא מתגלה בגיל ההתבגרות, סביב גיל 12–13. לעיתים קרובות מדובר בתופעה שחולפת מעצמה, כלומר היא עשויה להיעלם באופן טבעי בשנים שלאחר מכן.

גינקומסטיה יכולה להופיע בשד אחד או בשני השדיים. הגדלת השדיים אצל גברים היא תוצאה של חוסר איזון הורמונלי, שבו הגוף מפריש יותר אסטרוגן (הורמון נשי) מאשר טסטוסטרון (הורמון אנדרוגני). אסטרוגן אחראי להתפתחות מאפיינים נשיים (כולל שדיים בולטים), בעוד שטסטוסטרון אחראי למאפיינים הגבריים כגון שרירים, קול עמוק ושיער גוף ופנים.

זהו מצב תקין שגוף גברי מפריש גם כמות מסוימת של הורמונים נשיים (וכך גם להיפך), אך כאשר רמת האסטרוגן גבוהה מרמת הטסטוסטרון, עלולות להופיע אנומליות כגון גינקומסטיה. השינוי במראה החיצוני הוא הסיבה השכיחה ביותר לפניית גברים לייעוץ במרפאה לכירורגיה פלסטית ואסתטית לצורך הערכה רפואית של השדיים.

גינקומסטיה היא מצב שפיר, שאינו מסכן חיים ואינו מוביל כשלעצמו לסיבוכים. עם זאת, במצבים מסוימים היא עלולה להיגרם כתוצאה ממחלות שונות, אשר ללא טיפול מתאים עלולות לגרום לסיבוכים חמורים.

בלי קשר לסיבה שהובילה לגדילת השדיים, המטופל סובל לרוב גם מבחינה נפשית – תחושת בושה, ירידה בדימוי העצמי, נטייה להסתרת הגוף ואף הסתגרות חברתית.

קיימות מספר סיבות שיכולות להוביל להגדלת השדיים אצל גברים.

הסיבות לגינקומסטיה

גינקומסטיה יכולה להיות פיזיולוגית או פתולוגית.

גינקומסטיה פיזיולוגית

גינקומסטיה פיזיולוגית נפוצה בעיקר אצל יילודים, מתבגרים וקשישים. אצל יילודים, האסטרוגנים המופרשים מגוף האם אחראים להגדלת רקמת השד, ותופעה זו נעלמת מעצמה תוך מספר שבועות.

גינקומסטיה בגיל ההתבגרות מופיעה סביב גיל 12 ועשויה להיעלם עד גיל 20. היא נגרמת משינויים הורמונליים טבעיים של גיל ההתבגרות, וברוב המקרים אינה נמשכת מעבר לשנתיים.

אצל גברים מבוגרים, הגדלת השדיים יכולה להופיע לאחר גיל 50. כ־25% מהגברים יסבלו מגינקומסטיה עם העלייה בגיל.

גינקומסטיה על רקע תרופתי

התפתחות לא תקינה של השדיים יכולה להופיע כתופעת לוואי של תרופות שונות, בעיקר:

אסטרוגנים
סטרואידים אנאבוליים (בייחוד אצל ספורטאים)
קורטיקוסטרואידים
תרופות לטיפול בערמונית
נוגדי דיכאון
תרופות נוגדות חומצה
אנטיביוטיקה
הורמונים לטיפול באי־פוריות

בנוסף, גינקומסטיה עלולה להופיע גם בעקבות צריכת אלכוהול , מרחואנה או סמים.

גינקומסטיה משנית למחלות (פתולוגית)

גינקומסטיה פתולוגית נגרמת כתוצאה מהפרעות חמורות שמקורן במחלות שונות:

עודף אסטרוגנים (עקב גידולים באשכים, בריאות או בבלוטת יותרת המוח, שחמת הכבד, עודף הורמוני בלוטת התריס, השמנת יתר או תת־תזונה)
חסר בהורמונים אנדרוגניים (אנורכיה מולדת, תסמונת קליינפלטר, תנגודת לאנדרוגנים, ליקויים בסינתזת ההורמון הגברי)

גינקומסטיה אידיופתית

אבחנה זו ניתנת כאשר לאחר בדיקות מקיפות לא ניתן לזהות סיבה ברורה להגדלת השדיים.

כיצד מתבצע ניתוח גינקומסטיה

הטיפול הכירורגי הוא הגישה המקובלת, בעיקר בגינקומסטיה עם רקמה פיברוטית. השיטות כוללות כריתה תת־עורית, שאיבת שומן, או שילוב ביניהן.

לרוב מבוצעות שתי השיטות להשגת תוצאה אחידה ואסתטית.

קיימת גם אפשרות לטיפול בגינקומסטיה ללא ניתוח פתוח, באמצעות שאיבת שומן בלבד.

החלמה לאחר ניתוח גינקומסטיה

נדרשת הימנעות ממאמץ פיזי למשך 10–14 ימים, נטילת נוגדי כאב ושימוש בחגורת לחץ. ההחלמה הראשונית אורכת 2–3 שבועות, וההחלמה הסופית – עד שנה.

הסיכונים כוללים המטומה, סרומה, זיהום, צלקות לא תקינות, כאבים כרוניים (נדיר) ואסימטריה.

ניתוח גינקומסטיה הוא טיפול יעיל, עם החלמה מהירה וסיכונים מינימליים, בתנאי שהוא מבוצע על ידי כירורג מנוסה ובמרכז מקצועי לכירורגיה פלסטית.

גינקומסטיה אמיתית

במצב זה, לשדיים של הגבר מאפיינים דומים לאלו של שד נשי – מבחינת צורה, נפח, בלט, גודל העטרה והמבנה ההיסטולוגי. השדיים מכילים רכיב בלוטי גדול או גדול מאוד. מצב זה עשוי להופיע גם אצל גברים במשקל תקין, ולא רק אצל הסובלים מהשמנת יתר.

התופעה גורמת לרוב לבושה, במיוחד כאשר היא מופיעה בגיל ההתבגרות. כאשר אינה נעלמת מעצמה ואינה נגרמת מתרופות או מחלות הדורשות טיפול, הפתרון היחיד הוא כריתת שד תת עורית.

יש להבדיל בין גינקומסטיה לליפומסטיה, המתייחסת להצטברות שומן באזור השדיים. גינקומסטיה אמיתית נגרמת מהתרבות מוגזמת של רקמה בלוטית.

פסאודו־גינקומסטיה

במצב זה נפח השדיים גדל בשל הצטברות שומן, לרוב כתוצאה מעלייה במשקל. השדיים נראים תפוחים ורכים למגע, בניגוד לגינקומסטיה אמיתית שבה השד נוקשה יותר.

מצב זה נגרם לעיתים משימוש בתוספים הורמונליים, תזונה לא מאוזנת ואורח חיים יושבני. כאשר גמישות העור תקינה, שאיבת שומן היא הטיפול המועדף.

צורות משולבות

בצורה זו קיימת הגדלה הן של הרקמה הבלוטית והן של הרקמה השומנית. זהו הסוג הנפוץ ביותר. לרוב, הרכיב השומני דומיננטי יותר.

במקרים אלה, שאיבת שומן וליפוסקולפטורה של הרקמות הרכות של בית החזה עשויות להניב תוצאה אסתטית מצוינת. לעיתים יש צורך גם בהסרת חלק מהבלוטה במהלך הניתוח.